מה שנראה כמו תסריט מסרט אסונות, קורה לנגד עיננו.בעיצומה של מגפה בינלאומית עם “טוויסט” בצורת משבר פוליטי שכמוה לא ידענו, ישראל הולכת לבחירות.
קודם כל – מה קורה בעולם: מגפת הקורונה גורמת להפרעות קשות בהליכי בחירות לרוחבו של כל הגלובוס. במקרה הזה – אנחנו לא מיוחדים. בניגוד לשאר העולם, את ישראל מלווה משבר פוליטי לצד המשבר הבריאותי והמשבר הכלכלי והיא יוצאת לסבב בחירות רביעי בתוך שנתיים. במילים אחרות, אין שלטון יציב ומתפקד בישראל בשנתיים האחרונות וזאת תוך כדי משבר גלובלי החמור ביותר בעולם מאז מלחמת העולם השנייה.מה המשמעות של בחירות תוך כדי קורונה? איזה משברים ניתן לצפות מראש? והאם את כל הקשיים בכלל ניתן לפתור?ריכזתי עבורכם רשימה, 3 המשברים שילוו אותנו בבחירות לכנסת ה-24.המשבר הראשון: סיכוי לאחוז הצבעה נמוך והיעדר לגיטימציה ציבורית להליך הדמוקרטי.
להחלטה האם לקיים בחירות במועד על אף המגפה או לדחותן בעתיה, יש השפעה מכרעת על עתידם של הפוליטיקאים וגם על השתתפות הבוחרים. כדי להבטיח בחירות אמינות תוך כדי שמירה על בריאות הציבור, ממשלות בוחנות שיטות שונות המאפשרות בחירות מוקדמות באמצעות הדואר או באמצעות ייפוי כוח. המפלגות מצידן מנסות להמציא דרכים חדשות כדי לשמור על הליך דמוקרטי תקין ומייצג בהעדר יכולת לנהל קמפיין פיזי ברחובות. אולם, למרות הניסיונות האלה, החשש מהידבקות לצד ייאוש הולך וגובר מהמערכות הפוליטיות מוביל לשיעור הצבעה נמוך, אי שיוויון בתנאי ניהול הקמפיין והליכי בקרה מוגבלים. במצב כזה, קיים חשש אמיתי להשתתפות הציבור והעדר ללגיטימציה ציבורית של תוצאות הבחירות. בארה”ב התמודדו עם המשבר הפוטנציאלי הזה בהצלחה רבה, שם כל המנגנונים להצבעה מרוחקת קיימים כבר שנים רבות. בישראל לעומת זאת לא קיימים כעת מנגנונים מסוג זה וכמו כן פער האמון בין הציבור להנהגתו גדול הרבה יותר.
המשבר השני: התמודדות עם צורך בסגר, או בדחיה כזו או אחרת של יום הבחירות כתוצאה מהתפרצויות קורונה.מה תעשה מדינה שיצאה לארבעה סבבי בחירות בשנתיים האחרונות בזמן שהעומד בראשה נחשב למעט "שנוי במחלוקת" כאשר ביום הבוחר הסכנה לבריאות הציבור תגבר. זו תהיה הפעם השנייה מאז פרוץ המשבר שהוא ינוהל על ידי ממשלת מעבר לתקופה של שלושה חודשים, ממשלה שלא קיבלה בהכרח מנדט מהציבור.
מאז תחילת המגפה, יותר ממאה אירועי בחירות בעולם, מבחירות מקומיות עבור בפריימריז ועד בחירות כלליות ברחבי העולם נדחו. חלק מן הדחיות עוררו מחלוקות פוליטיות כבדות בקרב מפלגות השלטון והאופוזיציה. בארה”ב לדוגמה, בוטל עימות המועמדים לנשיאות לראשונה מאז החלו לשדר אותו אי שם במאה הקודמת. בצרפת לדוגמא נוהל קרב פוליטי קשה בין הנשיא מקרון לבין האופוזיציה באשר לניהול בחירות לרשויות מקומיות תוך כדי המגפה. לא מופרך להתכונן למצבים בעייתים אף יותר בארצנו הקטנטונת.
המשבר השלישי: ניהול הליך בחירות תחת מגיפה גלובלית הדורשת ריחוק חברתי.ניהול בחירות תוך כדי ריחוק יוצר מגוון חדש של קשיים שהמחוקק טרם התייחס אליהם, וכעת צריך לפתור אותם בדקה ה-91, לאחר תחילת הבחירות. הנה 2 דוגמאות:
1. בתנאי ריחוק חברתי והגבלת התקהלויות, מועמדים חזקים או ותיקים יכולים לנהל קמפיין באופן אפקטיבי יותר ממועמדים חדשים. עיקרון השוויון נפגע באופן משמעותי. להתחיל מאפס, בשלב כזה, זה כמעט בלתי אפשרי (דמיינו כיצד מקימים מטה בחירות חדש תחת הגבלות קורונה) וסביר שלדבר תהיינה השלכות על מבנה המפלגות החדשות והוותיקות במערכת הבחירות.2. המערכת צריכה התאמות לשיטות ההצבעה החדשות תחת המגבלות, דבר שכידוע אצלנו יכול לקחת לא מעט זמן. וכעת, שוב, בדקה ה-91 יצטרכו המחוקקים ואנשי ועדת הבחירות המרכזית למצוא פתרונות יצירתיים בזמנים לא הגיוניים.
הצבעה מרחוק או בדואר, הצבעה מוקדמת לאוכלוסיות בסיכון, מתחמי “הצבע-וסע”, חיסונים לעובדי הקלפיות – כל אלו דברים שיש לתכנן מראש. ועלינו כציבור לדרוש.אלו הם בודאי חלק מהפתרונות כדי להבטיח מערכת בחירות מהימנה שתוצאותיה ישקפו את רצון הבוחר. אין בהם כדי לפתור את המשבר הפוליטי הגדול שישראל מצויה בו לצד המשבר הבריאותי והכלכלי. לשם כך, דרושים פתרונות מורכבים יותר כמו שינוי שיטת הממשל והבנה עמוקה שהפוליטיקה הוא התחום המשפיע יותר מכל על חיי היום יום שלנו, בעיתות משבר ובעיתות שגרה, וחשוב לנו להציב ולבחור במי שיוכל לפעול משיקולים עניינים ולדאוג לנו הכי טוב מכולם.
מוזמנים לשתף אותי בתגובות ברעיונות או בחששות שלכם לקראת הבחירות.