עזה תחילה

בקורסים שאני מלמדת אני נוהגת להעמיק עם הסטודנטים בשאלה מה המעמד המשפטי של רצועת עזה? משפטני העתיד מתקשים להפריד בין המשפטי לרגשי. מדובר בשאלה מכשילה ולא הוגנת, כי לעזה מעולם לא נקבע מעמד משפטי מוכר מאז חמאס השתלט עליה. בהסכמי אוסלו היא מוגדרת כחלק מהרשות הפלסטינית אבל כבר שנים רבות עומדת בפני עצמה. משכך, הנטייה הטבעית היא להטיל את האחריות על ישראל. התוצאה: תקיפה בלתי פוסקת של אזרחי ישראל, ומהצד השני יותר משני מיליון תושבים יתומים מכל גורם שיכול או רוצה בטובתם.מאז השתלט חמאס על הרצועה היא עומדת בזכות עצמה. יש לה ריבון שנבחר, בעל אסטרטגיה ומדיניות. על הקהילה הבינלאומית להכיר בכך. כישות ריבונית חמאס, ככל שחקן אחר, בעודו תוקף ומאיים על אזרחים חפים מפשע, חייב להפנים שיותקף בחזרה, תוך שימוש מדוד ומחושב בכוח.כתב ההגנה של ישראל הוא חד-משמעי, כי בניגוד למקרים אחרים, במקרה של עזה הטענות המשפטיות של ישראל מובהקות. לולא הכרה והבנה של מדינות העולם כולו שעזה היא שטח ריבוני שמתנהל כך כבר שנים רבות ואינו יכול לפגוע במדינת ישראל ככסות לשטח כבוש, לא יהיה פתרון לבעיה והסבבים יחזרו על עצמם. אם מישהו עדיין מנסה לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, עזה אינה יכולה להיות האחות החורגת בסיפור, היא חייבת להיות חלק משמעותי מפתרון הבעיה – עזה תחילה.מתוך טור דעה שפרסמתי ב"ידיעות אחרונות". קראו: https://www.ynet.co.il/news/article/BJwEk00vYu