וינסטון צ'רצ'יל אמר פעם, "לעולם אל תיתן למשבר טוב להתבזבז…"
התמודדות עם משבר אחד היא זו שיוצרת את התנאים להתמודדות עתידית עם המשבר הבא. משבר הוא הזדמנות לכיול הכלים ובניית חוסן. הוא מזקק את הבעיות ומציף אותן על פני השטח. זו הזדמנות.
לשאוף למנהיגות שיודעת לקבל החלטות ענייניות ולתת מענה למשבר, להתאים את המערכות, לשנות סדרי עדיפויות ותקציבים, להתאים את הכללים והמסגרות המשפטיות למצב של התמודדות וספיגה, ל"התחמש" באמצעים מתאימים, לנקות את הרעשים ולהתרכז בעיקר, להישיר מבט אל האיומים שלא חשבנו עליהם.
בשנים האחרונות חלק גדול מהמחקר שלי מתמקד בניהול משברים גלובליים, בקורס ובסמינר שאני מעבירה לסטודנטים בתואר ראשון במשפטים ובממשל העוסקים בתחומים אלו, אני תמיד אומרת לסטודנטים: " כל משבר הוא הזדמנות, אתם פשוט צריכים לחפש אותה…" ובכן שנת 2020 הביאה לבחינה מהותית של האמירה שלי.
לשאלה מהו משבר אין תשובה אחת. קיימות שלל הגדרות שאינן נותנות בהחלט מענה לשלל מצבי המשבר. בדרך כלל רב ההגדרות מתייחסות לנקודת המבט של מקבל ההחלטות או יחידת מקבלי ההחלטות (לדוגמא, קבינט, ממשלה וכו'). לאלמנט הסובייקטיבי של מקבלי ההחלטות תפקיד מכריע באופן בו המשבר מטופל. כך גם לאלמנט הלגיטימיות, מהו האמון לו הם זוכים בטיפול במשבר ועד כמה הם מרגישים מאוימים מאובדן הלגיטימיות. כפי שניתן לראות בעולם שלנו היום, לכל מנהיג תפיסת משבר משל עצמו ולרוב מכך נגזר המענה למשבר. די להסתכל על מנהיגותו של טראמפ והתייחסותו למשבר הקורונה, להסיט את המבט לעבר אנגלה מרקל בגרמניה, אל ראש ממשלת ניו זילנד, אל אוסטריה, אנגליה איטליה צרפת ועוד ובסוף אל ישראל וללמוד הרבה על ניהול משברים ומקבלי ההחלטות.
שלב מרכזי מניהול המשבר הוא שלב היום שאחרי. שלב ההתמודדות עם ההשלכות והשיקום.
בניית החוסן העתידי להתמודדות עם משברים היא ההזדמנות שקיימת בכל משבר.