פורסם במקור ב-Walla!
ישראל רוצה הסדרה; המתווכים מדברים על רגיעה; ובינתיים טונות של תותים מיוצאות מרצועת עזה כחלק מההקלות הישראליות. על זאת תקוותנו?בשביל לפתור את בעיית עזה צריך לחזור להתחלה, אין קיצורי דרך. על אף הקושי האמיתי והחשש הגדול, ישראל צריכה לקבל החלטה אסטרטגית לגבי האינטרס שלה בעזה. האם היא מתייחסת לעזה כיחידת שטח בלתי מוגדרת המנוהלת על ידי ארגון טרור, ולכן מה שהיה הוא שיהיה? – או שמא עזה צריכה להמשיך להיות חלק מן הרשות הפלשתינית, ומכאן שיש לחזק את הרשות ולהחליש את חמאס? לחלופין, האם אחרי יותר מ־14 שנים מאז ההתנתקות ו־13 שנים מאז עליית חמאס לשלטון, אפשר להכיר בעובדה שעזה היא יחידת שטח נפרדת המתנהלת כישות אוטונומית לכל דבר ועניין, ועל כן יש להתייחס אליה כאל ישות מדינתית תוקפנית, אשר לה אחריות בלעדית לתושביה ולשטחיה?אלא שעזה היא פצצה מתקתקת. מדובר ביחידת שטח קטנה, הצפופה ביותר בעולם, שבה חיים כ־2 מיליון נפש תחת שליטתו המלאה של חמאס, שחברות רבות בקהילה הבינלאומית מגדירות כארגון טרור. השלטון המקומי בעזה דואג בעיקר לעצמו ולהמשך קיומו באמצעות לחימה עיקשת ומתמשכת נגד ישראל והעורף הישראלי.ההתקפה הבלתי פוסקת לעבר העורף הישראלי מצד חמאס הובילה את ישראל להטיל מצור על הרצועה כאמצעי להגנה עצמית. גם מצרים הטילה מצור על עזה. ממשלת ישראל מעבירה משאבים לאוכלוסייה המקומית, אך חמאס מנצל משאבים אלה לצרכיו העצמיים. בשל המצור והיעדר מים וחשמל עזה אינה רק איום ביטחוני על ישראל, אלא גם איום בריאותי וסביבתי. לא רק על ישראל, אלא גם על המדינות השכנות באזור, שכן מחלות, מגפות ומי ביוב מזוהמים אינם נעצרים בגבול. השאלה הנשאלת היא, כאמור, מי אחראי. כפי שנקבע בהסכמי אוסלו, רצועת עזה נחשבת לחלק מן הרשות הפלשתינית. עם עליית חמאס לשלטון, איבדו הרשות הפלשתינית ופת"ח שליטה על השטח וכל אפשרות גישה לאוכלוסייה המקומית. עם זאת, הארגונים והטריבונאלים הבינלאומיים רואים בישראל אחראית עיקרית למתרחש ברצועה. אלו מתעלמים מהעובדה הפשוטה שישראל לא עומדת בפרמטרים של המשפט הבינלאומי לקיומה של תפיסה לוחמתית; לישראל אין נוכחות צבאית בעזה ואין גישה לאוכלוסייה המקומית. חמאס, שהוא בפועל האחראי הבלעדי לאוכלוסייה המקומית בעזה והאחראי למצב הביטחוני מול ישראל, אינו נושא בשום אחריות פורמלית. זהו שורש הבעיה.נקרא לזה הסדרה, נסתפק ברגיעה, או סתם נאפשר יצוא תותים מהרצועה: כל אלה לא יובילו את ישראל לפתרון עתידי שיטפל באיום המתמשך הביטחוני והסביבתי מעזה. פתרון אמיתי לטווח ארוך בתמיכת הקהילה הבינלאומית, הכולל את פירוק חמאס מנשקו, החזרת הבנים השבויים, שיפור ברמת חייהם של התושבים וכד' – מחייב הכרעה בדבר האחריות לעזה. כרגע מדובר בהסדר דל, שאינו כולל התחייבות מצד חמאס לעצירת הירי, להפסקת ההפגנות לאורך הגדר או לפירוז. מצד שני, יש בו כמובן דרישה מרחיקת לכת להקלות מצד ישראל. בדרך הזו דרכנו אל סבב הלחימה הבא בטוחה.